"מודל התלות"

תהליך הגלובליזציה יצר מרחב עולמי של הדדיות ויחסי תלות מצד אחד וניגודי אינטרסים מצד שני. יחסים אלו קבעו את "מודל התלות".

 

המודל מבוסס על התפיסה שמדינות העולם המפותח מנצלות (הן כיום והן בעבר בתקופה הקולוניאליסטית) את המדינות המתפתחות.

 

ניצול זה פוגע מצד אחד ביכולתה של המדינה המתפתחת להתקדם, אך מצד שני יש הטוענים כי ללא יחסי תלות אלו, המדינות המתפתחות לעולם לא יוכלו להתקדם ולהתפתח.

 

מה קורה בין המדינות? 

א. ניצול כוח האדם במדינות המתפתחות על ידי החברות הרב לאומיות.
ב. ניצול משאבי הטבע או דילולם במדינות המתפתחות במחירים זולים מידי.
ג. השקעה של רווחי הגלובליזציה רק במדינות המפותחות.
ד. התערבות בעניינים פוליטיים וחברתיים על ידי המדינות המפותחות.
ה. פגיעה סביבתית.
    כגון הקמתם של מפעלי תעשייה מזהמים לאור העדר אכיפה וידע.
ו. הגברת הפערים בין העשירים והעניים במדינה.
   (לאור חלוקה לא שוויונית של רווחים)
ז. הגירה פנימית מהכפרים לערים לצרכי תעסוקה.
   (היוצר אבטלה בכפרים ו"עיור יתר").

הפתרון הינו קידום יחסי הגומלין בין המדינות

אך כל זאת ללא ניצולן של המדינות התת מפותחות
על ידי המדינות המפותחות.

 

 

מה ניתן לעשות בעניין?

1. שותפויות בין לאומיות כגון התארגנויות אזוריות – פוליטיות.


2. קידום הסחר הבין לאומי המבוסס על סחר חופשי, כך למשל כל מדינה לה יש יתרון יחסי (כגון כוח אדם זול או הימצאות משאבי טבע בשטחה) יכולים לבוא ולסייע בתהליך הייצור של מוצרים הנמכרים במפותחות.


3. העברת משאבים וסיוע חוץ. כגון מעורבות הבנק העולמי.